1. בזמן הד' הנקבה נבנת בקטנותה ללא אפשרות לבנות לה רחם שיכול
לתפקד היות וקיבלה מנקב אחורי החזה ולצורך כך העלה הזא את היסוד
והמלכות שלו למקום התפארת לכן לא יכולה יותר לקבל הארה מיסוד

דמלכות שלו.

2. כדי לבנות לה רחם צריך לתת לה דלת וציר הא' ודלת וציר הב' כדי שיהיה

לה גם אפשרות לסגור את הדלתות שהחיצונים לא יפגעו בעת גדילת העובר
וגם כדי לצייר אותה גם במצב קטנות שלו וגם במצב גדלות שלו לכשיוולד.

3. בזמן העיבור בתוך הרחם ישנם ג' מדורים שבונים את העובר מצד העיבור

יניקה ומוחין של העובר.

4. ג' הימים הראשונים שהם זמן הקליטה הם הנפש של הנפש של העובר.

מצד 40 יום הם בחינת הרוח של הנפש של העובר. ושלושה חודשים הם

הנשמה של הנפש של העובר. בג' החודשים השניים קונה את בחינת הרוח

של העובר וג' החודשים האחרונים קונה את בחינת הג"ר של העובר

5. שגומר העובר לקבל את הנרנחי דנפש שלו אז מתהפך עם ראשו למטה

כדי שהצירים יפתחו את הדלתות ויצא למקום עבודה. לאם מצב זה קשה כי

היא פוחדת עליו שלא ימות היות והיא מכירה את המוות שהיא גרמה לו,

אולם אם היא מולידה את העובר לעבודה אז יכולה להרפות ואז יצא בן כשר

וצדיק אבל אם הבן נולד רק לתענוג אז באמת צריך להיות פחד גדול.

6. פתיחת הדלתות והפיכת הראש זה אש נכפפת שהזיקה שעל זה נדבר בשיעור הבא.